נכון להיום, אי-אפשר לשלוט במחלת האלצהיימר ולמנוע בוודאות את התפרצותה אצל אדם כזה או אחר. עם זאת, ניתן לנהל אורח חיים שמפחית את הסיכון ללקות במחלה.
איש מאיתנו לא היה בוחר לחלות באלצהיימר, לו הייתה ניתנת בידינו בחירה כזו. מדובר במחלה קשה, שפוגעת בצלילותם של החולים בה וביכולת התפקוד הקונגטיבי והמוטורי שלהם ותוך מספר שנים הם הופכים לסיעודיים לחלוטין. נכון להיום, אלצהיימר היא עודנה מחלה חשוכת מרפא. אמנם קיים בשוק מגוון תרופות המיועדות לחולי אלצהיימר, אך תרופות אלה רק מסייעות בעיכוב התפתחות המחלה בקרב החולים ומאטות את קצב הידרדרותם בעקבות המחלה, ואינן גורמות לחולים להבריא מהמחלה. ברור, על כן, כי משעה שהמחלה מתפרצת אצל אדם כזה או אחר, אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור ולרפא אותו. אך מה לגבי מניעת המחלה מראש? האם קיימת אפשרות כזו?
גם כאשר מדובר בניסיון למנוע אלצהיימר מראש, הרפואה אינה מציעה לנו שיקויי פלא, וגם אין דרך לנבא מראש אם אדם מסוים ילקה במחלה ומתי. לצד זה, חוקרים ורופאים זיהו במהלך השנים מספר גורמי סיכון לאלצהיימר, שחלקם גורמים גנטיים ותורשתיים וחלקם גורמים נרכשים, הקשורים לאורח החיים שלנו. בעוד שאין באפשרות לשלוט על הגנים שנולדנו איתם, יש לנו בכל זאת אפשרות להשפיע על אורח חיינו. כיום, רופאים ומומחים לאלצהיימר מונים שורה של אמצעים התנהגותיים שניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכון ללקות באלצהיימר.
עישון, מתח ועודף משקל? לא מומלץ
כאמור, כל עוד מחלת האלצהיימר מתפתחת אצל אדם כלשהו כתוצאה מגורמים גנטיים ותורשתיים, וזו לרוב הסיבה להתפתחות אלצהיימר בקרב אנשים צעירים, בני חמישים ומטה, קשה יהיה למנוע את התפרצות המחלה. בה בעת, ככל הידוע כיום לרפואה, במקרים רבים המחלה מתפתחת שלא על רקע גנטי והסיכון ללקות בה עולה בעקבות ניהול אורח חיים לחוץ ולא בריא.
כך למשל, עישון, צריכת אלכוהול מוגברת וכן עודף משקל נחשבים לגורמי סיכון לאלצהיימר. לכן, הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול בכמויות גדולות וכן שמירה על משקל תקין ודיאטה מאוזנת, הכוללת ירקות ופירות בשיעור גבוה וכן סיבים תזונתיים רבים וכמות מעטה ככל הניתן של מזונות עתירי סוכרים, שומנים וכולסטרול, נחשבות לאמצעים המפחיתים את הסיכון ללקות באלצהיימר.
מתח ולחץ נפשי נחשבים גם הם לגורמי סיכון לאלצהיימר, בייחוד בקרב נשים. אכן, לעיתים קרובות נסיבות החיים מקשות עלינו לשמור על שלווה ורוגע, אבל בהחלט כדאי לזכור שעומס נפשי ועצבנות לא תורמים לבריאותנו ולנסות להפחית את גורמי הלחץ בחיינו. גם הקפדה על שינה מספקת ואיכותית עשויה לסייע בהקשר זה, וכמובן גם אמצעים נוספים כגון פעילות ספורטיבית ומדיטציה.
תזונה בריאה ופעילות גופנית
באופן כללי, מזונות המכילים רכיבים נוגדי חימצון בשיעור גבוה, כגון ירקות ופירות, אגוזים ודגנים מלאים, נחשבים כמסייעים למניעת התפתחות אלצהיימר ושיטיון. כמו כן, קיימים מחקרים שמצאו כי צריכה מספקת של אומגה 3, המצויה בעיקר בדגים, באגוזי מלך, בזרעי פשתן ובמספר מזונות נוספים, מפחיתה את הסיכון ללקות באלצהיימר ובדמנציה. גם שמירה על רמה נאותה של ויטמין B12 וחומצה פולית בגוף נחשבה כמפחיתה את הסיכון לאלצהיימר ודמנציה.
לפי מחקרים נוספים, גם עיסוק סדיר בפעילות גופנית מפחית את הסיכון לאלצהיימר ודמנציה, לא רק משום שפעילות גופנית יכולה לסייע לשמירה על משקל גוף תקין, אלא גם משום שפעילות כזאת, הגם שאינה מתמקדת לכאורה בחשיבה ובאימוץ המוח, תורמת לתפקוד תקין של המוח ולשמירה על כושר קוגנטיבי גבוה. יתר על כן, מחקרים מסוימים, גילו כי אפילו פעילות פיזית שאינה בגדר פעילות ספורטיבית, כגון פעולות ניקיון, בישול וצעידה תורמת להפחתת הסיכון לדמנציה ואלצהיימר.
סוכרת ודלקות חניכיים? אל תזניחו
בין גורמי הסיכון לאלצהיימר ניתן למצוא גם מספר מחלות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ומחלות לב. כמובן, מחלות אלה מצריכות תשומת לב וטיפול גם בלי קשר להיותן גורמי סיכון לאלצהיימר, אך בהחלט חשוב לדעת, שהן טומנות בחובן גם סיכונים עקיפים משמעותיים, כמו התפרצות אלצהיימר או הדרדרות בכושר הקוגנטיבי.
אמצעי מניעה שנמנו לעיל, כמו שמירה על תזונה מאוזנת והקפדה על פעילות גופנית, עשויים ממילא לסייע במניעת מחלות המגבירות את הסיכון ללקות באלצהיימר או בהתמודדות ראויה עם מחלות אלה, אך בכל מקרה חשוב לא להקל ראש במחלות האמורות ולא להזניח את הטיפול בהן, אם באמצעות תרופות או באמצעים אחרים, המומלצים ע"י הרופאים.
בעיה רפואית נוספת שנחשבת לגורם סיכון לאלצהיימר ועשויה לפגוע בתפקוד המוח היא עששת ודלקות חניכיים. מסתבר כי זיהומים בשיניים ובחניכיים, עלולים להתפשט אל המוח ולפגוע כתוצאה מכך בתפקוד הקוגנטיבי שלנו. לכן, חשוב לשמור על היגיינת פה ולטפל בהקדם בבעיות שיניים וחניכיים בטרם יחמירו.
לאמן את המוח ולקיים חיי חברה
מחקרים שונים מצאו קשר בין פעילויות הכרוכות באימוץ החשיבה והזיכרון לבין הפחתת הסיכון ללקות באלצהיימר. כמו כן, נמצא כי אנשים משכילים יותר נתונים בסיכון נמוך יותר ללקות באלצהיימר. משום כך, מומלץ להקפיד לעסוק בפעילות המצריכה חשיבה ותרגול של הזיכרון, כגון למידה, קריאה ופתירת תשבצים. זכרו שאפילו גלישה באתרי אינטרנט וחיפוש מידע בגוגל עוזרים לנו לשמור על ערנות וצלילות ולעיתים גם מחייבים אותנו להפעיל לא מעט חשיבה.
כמו כן, נמצא כי ככל שאדם פעיל יותר ומקיים קשרים חברתיים ענפים יותר, כך פוחת הסיכוי שילקה באלצהיימר. לפיכך, שמירה על קשר שוטף והדוק עם בני משפחה וחברים ונטילת חלק בפעילות חברתית הכרוכה בתקשורת בינאישית מתמדת עשויות לסייע לכם למנוע אלצהיימר ודמנציה. גם לאנשים מבוגרים יותר, שכבר אינם עובדים וילדיהם עזבו את הבית, מומלץ להשתתף בפעילות חברתית יזומה, כגון פעילות התנדבותית או חוגים וקורסים.