אודות מחלת האלצהיימר – תסמיניה ושלביה השונים

מחלת האלצהיימר היא מחלת הדמנציה השכיחה ביותר. היא פוגעת בדרך כלל באנשים בני 65 ומעלה, ומרגע הופעתה המחלה מתקדמת תוך פגיעה הולכת וגוברת בתפקודו ובאיכות חייו של החולה, עד למותו. במחלת האלצהיימר נפגעים תאי המוח של החולה. הפגיעה מתפשטת וגדלה עד שיכולותיו הקוגניטיביות של החולה נעלמות, הוא מאבד את יכולת הדיבור, אינו זוכר את קרוביו ואף לא את עצמו, ואינו מסוגל לבצע פעילויות יומיומיות. מהם שלביה של המחלה ומה תסמיניו של כל שלב?

מההתחלה הבלתי מורגשת ועד לסוף המר

למחלת האלצהיימר חמישה שלבים מובחנים, כשלפניהם שני שלבים בלתי מובחנים. נפרט כאן את כל שבעת השלבים.

שלב ראשון – תפקוד רגיל

בשלב הראשון של המחלה תאי המוח מתחילים להיפגע, אולם החולה וסביבתו אינם חשים בשינוי מהותי. תפקודיו של החולה אינם נפגעים, וכמו כן, לא ניתן לאבחן את המחלה. למעט העובדה שבסריקות מוח ניתן לראות פגיעה בתאי המוח, אין כל עדות להתפרצות המחלה ולא ניתן לקבוע בוודאות כי הפגיעה בתאי המוח קשורה בהכרח לאלצהיימר.

שלב שני – ירידה מזערית בתפקודי המוח

תהליך הזדקנות טבעי או ניצנים של אלצהיימר? בשלב זה ניתן לזהות ירידה קלה ביכולותיו הקוגניטיביות של החולה, אולם ניתן בקלות לשייך זאת לנזקי הגיל ולא למחלה באופן מוחלט. מדובר בשכחה של מילים או של חפצים מדי פעם, אך לא קיימת פגיעה משמעותית ביכולותיו של החולה. ברוב המקרים החולה וסביבתו אינם מזהים את התופעות, ואם כן – הם משייכים אותן לגילו המתקדם.

שלב שלישי – ירידה בכישורים קוגניטיביים

פגיעה קלה אך מורגשת בתפקודי המוח. בשלב זה אפיזודות השכחה נהיות תכופות יותר, לרבות שכחה של שמות מכרים. בנוסף, החולים מתקשים לזכור שמות חדשים, וכן חווים קשיי התארגנות ומתקשים לתכנן דברים מראש. כמו כן, מופיעים קשיים בקריאה, קשיים להתנהל בחברה וקושי לתפקד בעבודה.

שלב רביעי – שלב מוקדם של אלצהיימר

בשלב זה, אבחון ותשאול רפואי יזהו התחלה של מחלת אלצהיימר. התסמינים הם חוסר התמצאות באירועים שקרו לאחרונה, ירידה ביכולתו של החולה לבצע פעולות פשוטות הדורשות תכנון מראש, כמו ניהול חשבון הבנק, אירוח אנשים לארוחת ערב ותשלום חשבונות. כמו כן, החולה יתקשה לבצע פעולות חשבוניות מאתגרות, יחווה קושי להיזכר באירועים מעברו האישי וכן חולשה וירידה כללית במצבו הגופני.

שלב חמישי – ירידה קוגניטיבית משמעותית

בשלב זה החולה זקוק לעזרה על מנת לתפקד באופן סביר, מופיעים בלבול וקושי בזכירת פרטים יומיומיים בסיסיים כמו מספר הטלפון של ביתו, היום בשבוע או התאריך. כמו כן, נפגעת היכולת להתנהג בהתאם לכללים מוסכמים ולנסיבות חברתיות. למרות כל זאת, החולה עדיין יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים, והוא זקוק לעזרה מועטה בלבד על מנת להמשיך לתפקד ולנהל חיים עצמאיים.

שלב שישי – הפגיעה בזיכרון מחמירה

חלים שינויים באישיותו של החולה, וגובר הצורך שלו בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות. בשלב זה החולה זקוק לעזרה בהתלבשות, יכול לשכוח שמות של אנשים קרובים, אך הוא עדיין מזהה את פניהם לרוב. הוא חווה הפרעות בשינה, סובל מחוסר שליטה בסוגרים וזקוק לעזרה בשירותים. יתר על כן, מתחילות להופיע תופעות כמו חשדנות, פרנויה, הזיות ושוטטות חסרת מטרה, המסתיימת באיבוד הדרך הביתה.

שלב שביעי – התסמינים מחמירים

אובדן הזיכרון הוא כמעט מוחלט. החולה אינו מזהה את בני משפחתו, ואינו מסוגל לשלוט בתנועותיו ובהתנהגותו. דיבורו הופך לבלתי מובן והוא מאבד את היכולת לתקשר. בשלב זה החולה זקוק לעזרה צמודה, שכן הוא מתקשה בפעולות פשוטות כמו אכילה והליכה לשירותים, השרירים מאבדים את גמישותם, התנועה נהיית מסורבלת וקשה, ואפילו הרמת הראש לשם אכילה היא פעולה שקשה לו לבצע. ברוב המקרים, שלב זה אורך חודשים ספורים, אך חולה יכול להישאר במצב זה גם למשך מספר שנים, שבהן הוא זקוק לעזרה במשך כל שעות היממה.

טיפול מתאים

בכל שלב של המחלה צרכיו של החולה משתנים: החל מהשלב המוקדם שבו אין תופעות ניכרות שיוצרות פגיעה בתפקוד, וכלה בשלב הסופי שבו החולה אינו מסוגל לתפקד ללא עזרה, מאבד את הקשר עם המציאות ועם עצמו, אינו זוכר את עברו, אינו מזהה את יקיריו ואינו יכול לדבר. בשלבים הראשונים החולה יכול לחיות חיים עצמאיים ולדאוג לכל צרכיו, אך עם התקדמות המחלה גובר הצורך בעזרה ובסיעוד. טיפול מתאים יכול לשפר את איכות חייו של החולה ואת איכות חייהם של בני המשפחה. תרופות מתאימות הניתנות בזמן יכולות לעכב את התפתחות המחלה וטיפול רגשי וקוגניטיבי מתאים יכול להשקיט, להרגיע ולאפשר לחולה להביע את רגשותיו. יחד עם זאת, אין מנוס מן ההכרה בכך שהמחלה אינה ניתנת לריפוי או לעצירה.

היערכות מראש

ניתן לשאול, לשם מה אנו צריכים לדעת מהם שלביה השונים של מחלת האלצהיימר אם ממילא אין לה ריפוי. ובכן, הכרת שלביה השונים של מחלת האלצהיימר יכולה לעזור למשפחת החולה להתמודד עם המחלה בצורה טובה יותר, לנצל את השנים שבהן החולה עדיין מתקשר ומתפקד ולצבור כמה שיותר זיכרונות ורגעים משמעותיים שיישארו לאחר שהמחלה תשתלט עליו. כמו כן, הבנת צרכיו השונים של החולה בשלביה השונים של המחלה תאפשר לסביבתו הקרובה לספק לו את התמיכה הנדרשת על מנת שאיכות חייו תהיה טובה עד כמה שניתן, ותאפשר למשפחה להיערך בהתאם כך שגם איכות חייה תיפגע במידה המועטה ביותר.