מערכת האתרדמנציה בשלביה המאוחרים מתבטאת בפגיעה חמורה בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי של החולה ומצריכה טיפול מקיף ותשומת לב מיוחדת.
דמנציה כרונית, בין אם היא נובעת ממחלת האלצהיימר ובין אם מקורה במחלות וגורמים אחרים, כגון פגיעה בכלי הדם במוח, הולכת ומחמירה עם הזמן. הלוקים בדמנציה, המכונה גם שיטיון או תשישות נפש, חווים תהליך הדרגתי של הידרדרות ביכולות הקוגנטיביות שלהם, הכוללות, בין השאר, את כושר הזיכרון שלהם, את יכולת הסקת המסקנות שלהם, את יכולת התמצאותם במרחב ואת המודעות העצמית שלהם. בשלביה המאוחרים של הדמנציה, החולים מאבדים את צלילותם לחלוטין או כמעט לחלוטין וגם יכולת התנועה והתפקודים המוטוריים שלהם נפגעים. חולי דמנציה מתקדמים הופכים לסיעודיים ולתלויים בזולתם לאורך היממה כולה, גם לצורך ביצוע פעולות יומיות בסיסיות.
טיפול בחולה דמנציה בשלב מתקדם כרוך באתגרים וקשיים מרובים במיוחד, נוכח הקושי או חוסר-היכולת לתקשר עם החולה ונוכח תלותו המוחלטת בזולתו. מודעות מוגברת לצרכי החולה ולדרכים בהן ניתן לענות על צרכים אלה, עשויה לסייע לכם בהתמודדות עם טיפול בחולה דמנציה.
מאפייניה של דמנציה מתקדמת
לרוב, נרשמת "עליית מדרגה" אצל חולי דמנציה תוך שלוש עד שש שנים ממועד הופעת תסמיני הדמנציה הראשונים אצלם. בשלב זה, בעיות הזיכרון של החולים הופכות להיות חמורות במיוחד, עד כדי כך שהם מתקשים לזהות את האנשים הקרובים להם ביותר ולעיתים גם את עצמם. כמו כן, החולים ישתמשו במילים מועטות בלבד לצורך דיבור ויתקשו לומר יותר ממילים ספורות.
נוסף על כך, אצל חולי דמנציה מתקדמים, ניכרים קשיים ביכולת התנועה והשליטה בגפיים. החולים יתקשו לצעוד, להתלבש ולהתרחץ בכוחות עצמם, וכן יתקשו להחזיק כלי סכו"ם וגם ללעוס ולבלוע מזון ונוזלים. כמו כן, חוש הטעם והריח של החולים מידרדר. בשלב כלשהו, יאבדו החולים את יכולת השליטה בסוגריהם ויזדקקו לחיתולים ולסיוע אנושי חיצוני בתחום זה.
חולי דמנציה מתקדמים נוטים לפתח זיהומים ודלקות, כגון דלקות חניכיים ודלקות בדרכי השתן, ולסבול מחום גבוה ומכאבים. כמו כן, לרוב, מתגברת אצל החולים תחושת החרדה, שמלווה ממילא לעיתים קרובות חולי דמנציה.
שימו לב לסימנים
כיוון שההחרפה בעוצמת הדמנציה היא הדרגתית והקצב שלה שונה מאדם לאדם, חשוב שסביבתו הקרובה של החולה ומי שאחראים לטיפול בו, יהיו ערים לשינויים בהתנהגותו ובמצבו המעידים, כי הוא הופך להיות תלוי יותר בזולתו וזקוק לטיפול מקיף יותר ולעיתים שונה מבעבר.
בתחום התזונה והאכילה, יש לשים לב הן לקשיים מוטוריים של החולה בביצוע פעולת האכילה והן לתופעות כמו ירידה במשקל ואובדן תיאבון אצל החולה. תופעות אלה מעידות, בדרך כלל, כי החולה מתקשה ליהנות ממזון או מתקשה לצרוך ולעכל אותו. שיעול תדיר בעת האכילה ולאחריה עשוי להעיד על קשיי בליעה ונשימה.
כמובן, חשוב להיות ערים לקשיי תנועה ועשיית צרכים, אם ניכרים כאלה אצל החולה, וכן קשיי דיבור ותקשורת גוברים, לשינויים לרעה ברמת הצלילות שלו ולהבעות פנים ושפת גוף המעידים על מצב רגשי קשה. סימנים כאלה יאותתו לסביבתו של החולה, כי תלותו בסובבים אותו גוברת וכי הוא מצריך השגחה וליווי יותר מאשר קודם ולעיתים אף השגחה צמודה סביב השעון.
איך מסייעים לחולי דמנציה מתקדמים?
בשלבי הדמנציה הראשוניים טיפול תרופתי נויורולוגי ופסיכיאטרי עשוי להאט את קצב הידרדרות הדמנציה ולשפר את תחושות החולים. עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר, ובייחוד בשלבים הסופיים של הדמנציה, לתרופות לא תהיה, בדרך כלל, השפעה על החולים. על כן, הטיפול בחולי דמנציה מתקדמים מתמקד בניסיון להקל על סבלו של החולה ולגרום לו לחוש יותר בנוח.
ככל שמדובר בדרגת דמנציה מתקדמת יותר, כך יש להגביר את רמת הפיקוח על מצבו הבריאותי של החולה ולהקפיד כי ייערכו לו בדיקות רפואיות מקיפות, לצורך אבחון בעיות רפואיות ומחלות מהן הוא סובל, אך מתקשה לדווח על תסמיניהן. בייחוד חשוב כי תידבק רמת היגיינת הפה של החולה וכי יאותרו בגופו זיהומים, שכאמור, שכיחים במיוחד אצל חולי דמנציה.
יש לסייע לחולה ככל הניתן ליהנות ממזון ולדאוג שיהיה מסוגל לעכל אותו. מומלץ להגיש לחולה מזונות שאהובים עליו, בכלי האוכל החביבים עליו, וכן להקפיד שהמנות לא יהיו גדולות מדי, שמא יבהילו ויבלבלו אותו. אם החולה מתקשה בלעיסה ובליעה, יש להגיש לו מזון רך וטחון או חתוך לחתיכות קטנות. בשלבים הסופניים של המחלה, כאשר החולה אינו מסוגל לבלוע מזון, קיימת אפשרות להזינו באופן מלאכותי דרך צינור המוחדר אל הקיבה, אך הבחירה באמצעי זה, כמו גם באמצעים נוספים המיועדים להאריך את חיי החולה, כגון ניתוחים מצילי חיים, תלויה בשיקולי מוסר ובשאלה עד כמה ובאיזה מחיר מעוניינים קרוביו של החולה להאריך את חייו.
באופן כללי, מומלץ להשרות אווירה נעימה ורגועה סביב החולה, וכן ליצור עבורו שגרת חיים קבועה, שתעניק לו תחושת יציבות. גם כאשר ניכר שהחולה איבד את זכרונו כליל או כמעט לחלוטין, וגם אם החולה הועבר מביתו למוסד סיעודי, כדאי להקיף אותו בחפצים אהובים עליו ומוכרים לו מימים ימימה, כגון תמונות של יקיריו, ולהלביש אותו בבגדים נוחים וחביבים עליו. גם אם נראה שהחולה אינו קולט את המתרחש סביבו, אין להניח מראש, כי אין לו העדפות לגבי המזון, הביגוד והחפצים המקיפים אותו, וחשוב להיות ערים לרגשות שהוא מביע ביחס לטיפול הניתן לו.
למוזיקה מרגיעה או משמחת וכן מוזיקה המוכרת לחולה מצעירותו עשויה להיות השפעה חיובית גם על חולי דמנציה מתקדמים. ניתן להשמיע מוזיקה אהובה לחולים באמצעות אוזניות או בדרכים אחרות, ואף להשמיע להם שירי ערש לפני השינה על-מנת להקל עליהם להירדם.
