מערכת האתראוכלוסיית הקשישים הולכת וגדלה ככל שעולה תוחלת החיים שלנו, ויחד עם הגידול באוכלוסיית הקשישים, חל גידול בשכיחותן של מחלות הזקנה. תשישות נפש היא מצב של חוסר תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי, הנוצר בדרך כלל אצל קשישים בשלב דמנציה בינוני ומתקדם. לתשישות נפש, כמו לדמנציה, אין תרופה.
אם כן, מה ניתן לעשות עבור תשוש הנפש?
כיצד מזהים מצב של תשישות נפש?
במרבית המקרים, מחלות הדמנציה השונות מתחילות בקטן. ירידה קלה בזיכרון, קושי במציאת המילה הנכונה מפעם לפעם, לא משהו דרמטי. למרות המינוריות שלהם, התסמינים הזעירים הללו עלולים לבשר על תחילתו של תהליך שבו האדם היקר לכם יאבד את זכרונו, את יכולת הדיבור והתקשורת שלו, את ההתמצאות במרחב, עד שלבסוף יאבד את השליטה על חייו ויזדקק לטיפול ולהשגחה עשרים וארבע שעות ביממה. תשישות נפש היא מצב של דמנציה מתקדמת, כאשר האדם אינו מסוגל לנהל את חייו בעצמו וזקוק לטיפול ולהשגחה. ניתן לחלק את התסמינים לתשישות נפש לשלושה רבדים:
- תסמינים קוגניטיביים – פגיעה ביכולת ההתמצאות במרחב, פגיעה בזיכרון, אובדן היכולת ללמוד ולזכור מידע חדש, חוסר יכולת לייצר זיכרונות חדשים, קושי לקבל החלטות, איבוד קשר עם המציאות ושיפוט מוטעה של מצבים חברתיים.
- תסמינים רגשיים – התסמינים הרגשיים כוללים הפרעות התנהגותיות שונות כגון רגזנות, עצבנות, קשיים לבטא רגש, אי שקט, פרנויה, דיכאון, תוקפנות וקושי לשמור על מערכות יחסים בינאישיות תקינות.
- תסמינים תפקודיים – נטייה לשוטטות, קושי לשמור על תנאי היגיינה נאותים לרבות עשיית צרכים, קושי לשמור על שגרה ועל סדר יום לרבות ארוחות והכנת אוכל, הפרעות שינה והפרעות אכילה.
אלו רק כמה מן התסמינים המאפיינים תשישות נפש, כאשר לכל חולה יש תסמינים שונים בכפוף לאופיו ולמהלך המחלה. עם זאת, אפשר לומר בוודאות שבכל המקרים תורגש ירידה חמורה בתפקודים היומיומיים, שיש לתת לה מענה טיפולי נאות.
הטיפול בבית מול הטיפול במוסד
כל עוד הדמנציה קלה והאדם מסוגל לתפקד באופן עצמאי, אין מניעה שיישאר בביתו, בסביבה מוכרת המכילה את זיכרונות חייו, שתאפשר לו להמשיך לחוש בעל ערך ועצמאי. יחד עם זאת, גם בשלב זה יש יתרונות לשהייה במוסד מתאים, שבו יזכה לחיי חברה נאותים ויוכל לפתח קשרים בינאישיים ולנהל חיים פעילים ומלאי משמעות כל עוד הוא כשיר לכך. כאשר הדמנציה מתקדמת ואדם הופך לתשוש נפש – זאת אומרת, שאינו יכול לדאוג לעצמו ולנהל חיים עצמאיים – עולה הדילמה האם לטפל בו בבית או במוסד מתאים. היתרונות של טיפול בבית הם שהאדם זוכה להישאר בסביבה מוכרת וידועה, ואינו נאלץ להתמודד עם הסתגלות לסביבה חדשה ובלתי מוכרת.
במצב של תשישות נפש, גם הסביבה המוכרת עלולה לעיתים להיראות מאיימת וזרה, וסביבה חדשה – על אחת כמה וכמה. בנוסף, כאשר תשוש הנפש נשאר בביתו, בני המשפחה יכולים לבקרו מדי יום ואף לטפל בו במשמרות, כך שאינו נאלץ להסתגל לסגל שלם של מטפלים בלתי מוכרים. אם יש לו צוות מטפל, בדרך כלל מדובר בעובד סיעודי או בעובד זר אחד. יחד עם זאת, עליכם לקחת בחשבון שאם מדובר בקשיש פעלתן, עובד אחד לא ישתלט על המשימה ותצטרכו להירתם לטיפול. כמו כן, אם בכוונתכם לטפל ביקירכם בכוחות עצמכם, ודאו שאתם מחלקים את הנטל ביניכם, מכיוון שאחרת תקרסו תחת העול. לעומת זאת, אם תבחרו לאשפז את יקירכם במוסד מתאים, הוא יזכה לטיפול מקצועי ומסור, לפעילויות מתאימות ולהשגחה מלאה, ואתם תוכלו להמשיך לבקרו מדי יום.
גישות טיפול שונות
קיימות גישות שונות לטיפול בתשושי נפש. נציין כאן שתיים מהן, שנקודות ההשקפה שלהן מנוגדות:
- Reality Orientation – גישה זו מכוונת להחזיר את החולה למציאות, לכאן ולעכשיו, בעזרת אמצעים שונים כמו שימוש במושגים אקטואליים בשיחה, שימוש בשמות, במקומות, בשאלות קונקרטיות, שימוש רב בשמו של המטופל, התייחסות ללוחות שנה ולשעונים ועוד אמצעים מגוונים שמטרתם לחזק את אחיזתו של תשוש הנפש במציאות.
- Validation – תיקוף. שיטה זו יוצאת מנקודת ההנחה שהדרישה להתחבר למציאות מקשה על החולה להתמודד עם תכנים רגשיים וקוגניטיביים המציפים אותו. למשל, קשישה תשושת נפש המחפשת את בתה בת הארבע שיצאה מביתה לפני שעות ולא שבה, ודואגת לשלומה, לא תירגע מכך שנתעקש ונאמר לה שבתה כבר בת ארבעים. ככל שנתעקש לחברה למציאות, כך תגדל המצוקה שלה. שיטת התיקוף גורסת שעלינו להצטרף לעולמו של תשוש הנפש, ומתוך המקום שבו הוא נמצא – למצוא את המענה למצוקתו.
לסיכום
התשובה לשאלה כיצד עדיף לטפל בתשושי נפש אינה חד משמעית. היא תלויה במצבו של תשוש הנפש, ביכולותיהם של בני משפחתו ובסוג התסמינים שהוא חווה. אין מתכון אחד שיעבוד בעבור כולם, ועליכם למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורכם ועבור יקירכם. מצד אחד, הרצון להמשיך לטפל בקשיש התשוש בביתו ובחיק משפחתו הוא נאצל, אולם עליכם לקחת בחשבון את העומס הגדול שייפול עליכם אם תבחרו בדרך זו, ולהיערך בהתאם. מצד שני, אם בחרתם לאשפז את יקירכם במוסד לתשושי נפש, עליכם לוודא שאכן המוסד מתאים וראוי, ולהקפיד לשמור על שגרת ביקורים סדירה. הביטוח הלאומי מזכה תשושי נפש בגמלת סיעוד לצורך העסקת עובד סיעוד או עובד זר, וניתן לקבל הטבות בתשלום על אשפוז במוסד לתשושי נפש. יחד עם זאת, גמלת הסיעוד והסיוע בעלות האשפוז אינם מכסים את ההוצאות. לכן, מרגע שאובחן תהליך דמנטי, יש לחשוב קדימה ולהיערך בהתאם.
